r Infographic_019_ProductStewardship-Heb Infographic_019_ProductStewardship-Heb Infographic_019_ProductStewardship-Heb Infographic_019_ProductStewardship-Heb Infographic_019_ProductStewardship-Heb Infographic_019_ProductStewardship-Heb Infographic_019_ProductStewardship-Heb
מרכז מידע ומחקר גלובלי לדישון והזנת הצומח

מרכז מידע ומחקר גלובלי לדישון והזנת הצומח

בשנת 2015 הקימה כיל את המרכז לדישון והזנת הצומח (Center for Fertilization and Plant Nutrition - CFPN). ה-CFPN הוא מרכז מידע ומחקר גלובלי בתחום הדישון והזנת הצומח בשיתוף עם מינהל המחקר החקלאי במשרד החקלאות ופיתוח הכפר – מכון וולקני. המועצה האזורית בני שמעון חברה גם היא ב-CFPN, ומייצגת קהילות חקלאיות רבות באזור זה של ישראל. המרכז הוקם לאור הצורך החיוני במזון רב יותר ובאיכות גבוהה יותר, כמו גם בהגברת היעילות במגזר החקלאי על מנת להתמודד עם הגידול המתמשך באוכלוסיית העולם, הצמצום בשטחי קרקע חקלאית והצורך הגובר באחריות סביבתית רבה יותר. \

ה-CFPN המהווה שותפות ייחודית לישראל בין המגזר הפרטי למגזר הציבורי, ומעודד את הרחבתו של הידע, הנדרש כיום יותר מתמיד. על אף החשיבות הרבה הטמונה בדישון והמודעות הגלובלית הגוברת לצורך בהגדלת היקף ייצור המזון ובשיפור ערכו התזונתי של המזון, מספר החוקרים בתחום בעולם מצוי דווקא במגמת ירידה. המרכז הוקם על מנת לתת מענה לצורך זה.

הפעילות המחקרית במרכז מתבצעת על-ידי חוקרי מינהל המחקר החקלאי בשיתוף עם עמיתיהם ממוסדות מחקר אחרים. המרכז מציע מענקי מחקר לסטודנטים לתואר שני ושלישי מישראל ומהעולם. במסגרת פעילות המרכז כבר הוכשרו ועבדו סטודנטים זרים מאסיה ומזרח אפריקה. ישנם מספר מיזמי מחקר המתנהלים כעת במסגרת ה-CFPN.

2.1
עד שנת 2030, חיסול הרעב והבטחת נגישות עבור כל בני האדם, בייחוד העניים וחסרי-הישע, לרבות פעוטות, למזון מספיק, מזין ובטיחותי בכל ימות השנה.
2.3
עד שנת 2030, הכפלת שיעור הפריון החקלאי וההכנסות של יצרני מזון בקנה מידה קטן, בייחוד נשים, תושבים ילידים, משקים משפחתיים, רועים ודייגים, לרבות באמצעות נגישות שוויוניות ובטוחה לקרקע, למשאבים ותשומות ייצור אחרות, לידע, לשירותים פיננסיים, לשווקים ולהזדמנויות ליצירת ערך מוסף ותעסוקה שאינה חקלאית.
2.a
הגדלת ההשקעה, לרבות באמצעות הגברת שיתוף הפעולה הבינלאומי, בתשתיות באזורים כפריים, במחקר חקלאי ושירותים הרחבה, בפיתוח טכנולוגי ומאגרים גנטיים של חיות משק וגידולים, במטרה לשפר את כושר הייצור החקלאי במדינות מתפתחות, במיוחד במדינות ברמת הפיתוח הנמוכה ביותר.
12.2
עד שנת 2030, השגת ניהול בר-קיימא ושימוש יעיל במשאבי טבע.

מיזם USAID להכשרת חקלאים בהזנת יבולים בטנזניה

מיזם USAID להכשרת חקלאים בהזנת יבולים בטנזניה

במאי 2017 פירסמה הסוכנות האמריקנית לפיתוח בינלאומי (USAID) קול קורא למימון במסגרת תוכנית "להזין את עתידה של טנזניה – מ'בּוֹגה נא מטוּנדה" (פירות וירקות). מטרתה של התוכנית היא להגביר את הפריון והרווחיות של שרשרת הערך החקלאית בטנזניה. מעל 70 חברות בתחום החקלאות הגישו הצעות, וכיל נבחרה להיות אחת החברות הבודדות אשר זכו למענק מימון משותף בסך של 150,000 דולר.

באמצעות מיזם זה, במימון ה-USAID, שואפת כיל לחזק את מערכת אספקת תפוקות הדשן על-ידי אספקת מוצרים חדשניים באיכות גבוהה באמצעות מצגות והכשרות בתחום הדישון המאוזן. היעד הוא ליצור קשר עם לפחות 3,000 חקלאים בקנה-מידה קטן ועם 40 סוחרים חקלאיים לאורך תקופה של שנה אחת (מפברואר 2018 ועד ינואר 2019). המצגות וההכשרות מתקיימות במחוזות Mbeya ו-Iringa בדרום טנזניה, וביחס לשלושה סוגי גידולים עיקריים: עגבניות (גידולי חממה וגידולי שדה); תפוחי אדמה ובצלים. באמצעות שימוש בדישון מאוזן ומדויק, יבולי החקלאים צפויים לגדול בלפחות 40%, ולהביא גם לשיפור הרווחיות של החקלאים. בנוסף, אנו מקווים להגביר את המודעות למוצרי דישון של כיל ולאימוצן של פרקטיקות דישון בנות-קיימא. על מנת להגשים יעדים אלה, הקימה כיל מערך של 30 חלקות הדגמה, לשם השוואה בין הפרקטיקות המקובלות בקרב החקלאים לבין הפתרונות המוצעים על-ידי כיל.

המיזם הושק בהצלחה בפברואר 2018, ובמסגרתו כבר בוצעו הכשרות לכ-1,250 חקלאים, וכל 30 חלקות ההדגמה הוקמו בשטח. הצלחתו של המיזם תימדד בעת הקציר, הצפוי בסוף שנת 2018.

17.16
חיזוק השותפות הגלובלית לפיתוח בר-קיימא, לצד שותפויות משלימות של מחזיקי-עניין מרובים המגייסים ומשתפים במידע, מומחיות, טכנולוגיה ומשאבים פיננסיים, לשם תמיכה בהשגת יעדי פיתוח בר-קיימא בכל המדינות, בייחוד במדינות מתפתחות.
האתר עושה שימוש בcookies . כדי לספק לך חווית גלישה טובה יותר, וכן למטרת סטטיסטיקה, איפיון ושיווק.